אולטרסאונד ביתי בהריון: מה באמת הוכיחו המחקרים על פלסאנמור (Pulsenmore)

אולטרסאונד ביתי בהריון: מה באמת הוכיחו המחקרים על פלסאנמור (Pulsenmore)

האם אפשר לבצע אולטרסאונד לבד בבית? האם התמונות מספיק טובות לבדיקה רפואית? והאם מדובר בטכנולוגיה שנבדקה במחקרים קליניים? התשובות מגיעות ממחקרים שנערכו בישראל, בארצות הברית ובאירופה, ומניסיון מצטבר של שימוש במערכת במסגרת שירותי בריאות כללית.

כשהאולטרסאונד יוצא מחדר הבדיקות ומגיע הביתה, טבעי לשאול שאלות. הרי התרגלנו שאולטרסאונד מבוצע במרפאה, על ידי רופא או טכנאית מיומנת, באמצעות מכשיר רפואי מקצועי.

אז איך ייתכן שהיום אישה בהריון יכולה להחזיק מכשיר אולטרסאונד קטן, לחבר אותו לטלפון החכם ולבצע סריקה בעצמה?

התשובה נמצאת בשילוב של טכנולוגיה רפואית, הנחיות לביצוע הסריקה ופענוח של התמונות על ידי צוות רפואי.

מערכת Pulsenmore ES פותחה כדי לאפשר לנשים בהריון לבצע סריקות אולטרסאונד בבית, במסגרת שירות רפואי. התמונות מועברות לצוות מקצועי, שבוחן את הממצאים ומספק משוב בהתאם לפרוטוקול השירות.

אבל מעבר לטכנולוגיה עצמה, השאלה החשובה היא: מה אנחנו באמת יודעים על היכולת שלה לפעול בסביבה הביתית?

קודם כול, האם נשים ללא הכשרה רפואית באמת מצליחות לבצע אולטרסאונד בעצמן?

זו הייתה אחת השאלות הראשונות שנבדקו במחקר קליני שנערך במרכז הרפואי רבין ופורסם בכתב העת Telemedicine and e-Health.

במחקר השתתפו 100 נשים בהריון, שביצעו יחד 1,360 סריקות אולטרסאונד עצמאיות בבית.

התוצאות הראו כי ניתן היה לזהות פעילות לב עוברית ב-95.3% מהסריקות, תנועות עובר ב-88.3% מהסריקות, ולהעריך כמות תקינה של מי שפיר ב-92.2% מהסריקות.

המחקר הראה שנשים ללא הכשרה מקצועית באולטרסאונד יכולות ללמוד לבצע סריקות המפיקות מידע רפואי שניתן להערכה מרחוק.

ומה לגבי בטיחות? מה קורה כשאלפי נשים משתמשות במכשיר במהלך ההיריון?

אחד המחקרים המשמעותיים ביותר בנושא נערך בישראל, על בסיס נתוני שימוש אמיתיים בשירות האולטרסאונד הביתי של כללית.

המחקר, שפורסם בשנת 2025 בכתב העת BMC Pregnancy and Childbirth, השווה בין 4,460 נשים שהשתמשו במערכת Pulsenmore לבין 102,707 נשים שלא השתמשו בשירות.

החוקרים בחנו תוצאות היריון ולידה, כולל לידות מוקדמות ותוצאים שליליים אצל היילודים.

הממצא המרכזי היה שלא היה הבדל מהותי בין שתי הקבוצות.

זהו נתון חשוב משום שהמחקר לא הסתפק בבדיקה של כמה עשרות משתתפות בתנאי מחקר, אלא בחן שימוש במסגרת שירות בריאות פעיל.

האם התמונות שמתקבלות בבית מספיק טובות כדי שרופא יוכל להסתמך עליהן?

כאן חשוב להבין את ההבדל בין סריקה עצמית לבין פענוח עצמי.

ב-Pulsenmore האישה מבצעת את הסריקה, אבל אינה נדרשת להיות מומחית באולטרסאונד. התמונות נשלחות לבדיקה של אנשי מקצוע, שיכולים להעריך את המידע שהתקבל.

מחקרים בחנו לא רק את האפשרות להפיק תמונה, אלא גם עד כמה מדידות והערכות מסוימות שמתקבלות בסריקה הביתית תואמות לבדיקות המתבצעות במרפאה.

מחקר שפורסם ב-American Journal of Perinatology בחן מדידות של דופק העובר וכמות מי השפיר באמצעות אולטרסאונד ביתי בהשוואה לבדיקות במרפאה. התוצאות תמכו בהיתכנות של ביצוע המדידות מרחוק, תוך הצגת ההבדלים שנמצאו בין שיטות הבדיקה.

מחקרים נוספים, שנערכו בישראל ובארצות הברית, בחנו סריקות מורכבות יותר, ובהן רכיבי הפרופיל הביופיזיקלי של העובר (BPP), בדיקה הכוללת הערכה של תנועות, טונוס, תנועות נשימה וכמות מי שפיר.

המחקרים דיווחו על רמות הסכמה גבוהות במספר מדדים בין סריקות שבוצעו על ידי נשים בהנחיה רפואית מרחוק לבין בדיקות במרפאה.

עם זאת, אלה היו מחקרים בהיקף מוגבל ובתנאי מחקר מוגדרים. הם אינם מעידים שכל סוג של בדיקת אולטרסאונד ניתן לבצע בבית, או שכל היכולות שנבדקו במחקר הן חלק מהשירות הזמין כיום.

האם המחקרים נערכו רק בישראל?

לא. הטכנולוגיה נבחנה גם במסגרות מחקר בארצות הברית ובאירופה.

בארצות הברית, מחקר HOLA הרב-מרכזי בחן את יכולתן של נשים לבצע סריקות אולטרסאונד באמצעות Pulsenmore, הן בהנחיית אפליקציה והן בהנחיה ישירה של איש מקצוע מרחוק. המחקר סיפק את הראיות המרכזיות שעליהן התבססה הרשאת ה-De Novo של ה-FDA בנובמבר 2025, לשימושים המוגדרים באישור האמריקאי.

בהולנד, מחקר פרוספקטיבי שפורסם ב-Acta Obstetricia et Gynecologica Scandinavica בחן שימוש באולטרסאונד עצמי בהנחיה מרחוק. המחקר כלל 30 נשים ו-240 סריקות, והציג ממצאים מעודדים לגבי ישימות השיטה וחוויית השימוש.

בגרמניה, מחקר שפורסם ב-Journal of Clinical Medicine בחן שימוש עצמי באולטרסאונד במסגרת מעקב היריון שגרתי. המחקר הראה שהשימוש אפשרי.

כאשר בוחנים את כלל המחקרים, התמונה היא של טכנולוגיה בעלת היתכנות קלינית מוכחת, לצד מגבלות שעדיין חשוב להכיר.

האם אולטרסאונד ביתי יכול גם להשפיע על ההרגשה במהלך ההיריון?

מעבר לשאלות הטכניות והרפואיות, יש גם היבט רגשי.

היריון יכול להיות תקופה מרגשת, אבל גם מלווה בחוסר ודאות. עבור חלק מהנשים, האפשרות לקבל מידע נוסף במסגרת המעקב הרפואי עשויה להיות משמעותית.

מחקר אקראי מבוקר שנערך במרכז הרפואי וולפסון ופורסם בשנת 2024 ב-American Journal of Obstetrics & Gynecology MFM בחן נשים בהריון עם היסטוריה של הפלות חוזרות.

50 נשים השלימו את המחקר. מחציתן קיבלו מעקב רגיל, ומחציתן קיבלו בנוסף מפגשי אולטרסאונד ביתיים פעמיים בשבוע, בהנחיית רופא מרחוק.

החוקרים מצאו שבקבוצת האולטרסאונד הביתי רמת החרדה בסיום המעקב הייתה נמוכה באופן מובהק, ונמצא גם שיפור במדד הקשר הרגשי לעובר.

מחקר נוסף שנערך בקרב נשים עם היסטוריה של אובדן היריון מאוחר דיווח אף הוא על ממצאים מעודדים בתחום החרדה והקשר לעובר.

חשוב לזכור שמדובר באוכלוסיות עם היסטוריה רפואית מסוימת, ולא בהכרח בנשים עם היריון שגרתי. לכן לא ניתן להסיק שהשימוש באולטרסאונד ביתי מפחית חרדה אצל כל אישה.

אבל המחקרים כן מצביעים על כך שבנסיבות מסוימות, שילוב אולטרסאונד ביתי בהנחיה רפואית עשוי להציע גם ערך רגשי, מעבר למידע הרפואי.

ומה לגבי הריונות בסיכון גבוה?

אחד מתחומי המחקר המתפתחים הוא שילוב אולטרסאונד ביתי במודלים של מעקב היריון בסיכון גבוה.

בישראל נבדקו מודלים המשלבים ביקורים במרפאה, ניטור מרחוק וסריקות אולטרסאונד ביתיות, למשל במסגרת טיפול בנשים עם סוכרת היריון.

מחקר פיילוט פרוספקטיבי בחן את האפשרות לשלב מעקב מרחוק עם ביקורים במרפאה, והציג היתכנות של מודל טיפולי היברידי.

מחקרים נוספים בחנו שילוב של אולטרסאונד עם טכנולוגיות ניטור אחרות, כדי לאפשר לצוותים רפואיים לקבל מידע נוסף גם כשהמטופלת נמצאת בבית.

ומה אומר ה-FDA האמריקאי?

בנובמבר 2025 העניק מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הרשאת De Novo למערכת Pulsenmore ES.

זהו מסלול רגולטורי שבו ה-FDA בוחן מכשיר רפואי מסוג חדש, על בסיס נתוני בטיחות ויעילות לשימוש המיועד.

ההרשאה האמריקאית מתייחסת למערכת אולטרסאונד שמיועדת לשימוש על ידי נשים בהריון מחוץ לסביבה רפואית, עם העברת התמונות להערכה של איש מקצוע.

האישור מוגבל להתוויות ולתנאי השימוש שהוגדרו על ידי ה. FDAמדובר באבן דרך משמעותית: טכנולוגיה שנועדה לשימוש עצמי של נשים בהריון נבחנה על ידי רשות רגולטורית מובילה וקיבלה הרשאה לשיווק רפואי בארצות הברית.

אז האם אפשר לסמוך על אולטרסאונד ביתי של Pulsenmore ?

Pulsenmore אינה רק גאדג'ט שמאפשר לראות את העובר בטלפון. מדובר במערכת רפואית שנבדקה במחקרים קליניים, משמשת במסגרת שירותי בריאות כללית וקיבלה אישורים רגולטוריים בשווקים שונים.

המחקרים שנערכו עד היום תומכים בכמה מסקנות חשובות: נשים יכולות ללמוד לבצע סריקות אולטרסאונד בעצמן; ניתן לקבל מהסריקות מידע רפואי שניתן לפענוח; מחקרים השוואתיים הציגו הסכמה עם בדיקות במרפאה במדדים מסוימים; ומחקר רחב בעולם האמיתי לא מצא עלייה בתוצאים השליליים שנבדקו בקרב משתמשות.

לצד זאת, לא כל סריקה מצליחה, לא כל מדד ניתן להערכה באותה רמת הצלחה, ולא כל יכולת שנבדקה במחקר זמינה במסגרת השירות השגרתי.

אולטרסאונד ביתי אינו מחליף סקירות מערכות, בדיקות מעקב שגרתיות או פנייה לרופא כשיש חשש לבעיה.

הוא מציע משהו אחר: אפשרות נוספת לביצוע מעקב היריון מהבית, כשהאישה מבצעת את הסריקה והצוות הרפואי נשאר אחראי לפענוח.

וזו אולי המשמעות החשובה ביותר של הטכנולוגיה: לא להפוך כל אישה למומחית באולטרסאונד, אלא לאפשר לה לקחת חלק פעיל יותר במעקב ההיריון שלה, תוך שמירה על מעורבות מקצועית של הצוות הרפואי.

המידע בכתבה מבוסס על מחקרים קליניים ופרסומים מקצועיים, ואינו מהווה ייעוץ רפואי. השימוש במערכת כפוף להוראות השימוש, להתוויות המאושרות ולתנאי השירות בכל מדינה.

  1. Hadar E, Wolff L, Tenenbaum-Gavish K, et al. Mobile Self-Operated Home Ultrasound System for Remote Fetal Assessment During Pregnancy. Telemed J E Health. 2022.
    https://journals.sagepub.com/doi/10.1089/tmj.2020.0541
  2. Pardo A, Kalafat E, Hazon S, et al. Retrospective cohort of prenatal home ultrasound utilization and maternal-neonatal outcomes. BMC Pregnancy Childbirth. 2025;25:691.
    https://link.springer.com/article/10.1186/s12884-025-07664-3
  3. Pardo A, Nahum-Fridland S, Rak OL, et al. Fetal Heart Rate and Amniotic Fluid Volume Measurements with a Home Ultrasound Device. Am J Perinatol. 2025;42(9):1192-1199.
    https://www.thieme-connect.de/products/ejournals/abstract/10.1055/a-2469-0887
  4. Pardo A, Barbash-Hazan S, Shmueli A, et al. Biophysical profile by self-operated clinician-guided ultrasound versus standard ultrasound: An observational study. Int J Gynaecol Obstet. 2026. https://obgyn.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ijgo.71169
  5. Peahl AF, Richter K, Erickson J, et al. Patient-operated remote ultrasonography for completing biophysical profiles for antenatal surveillance in high-risk pregnancies. Am J Obstet Gynecol MFM. 2026. https://www.ajogmfm.org/article/S2589-9333(26)00130-8/abstract
  6. Kariman SS, Lekkerkerker S, Ummels J, et al. Self-administered tele-ultrasound in fetal telemonitoring: Prospective study. Acta Obstet Gynecol Scand. 2026. https://obgyn.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/aogs.70252
  7. Pontones CA, Titzmann A, Huebner H, et al. Feasibility and Acceptance of Self-Guided Mobile Ultrasound among Pregnant Women in Routine Prenatal Care. J Clin Med. 2023;12(13):4224. https://www.mdpi.com/2077-0383/12/13/4224
  8. Mor L, Weiner E, Marom O, et al. The effect of home ultrasound on maternal anxiety in patients with previous recurrent pregnancy loss: A randomized control trial. Am J Obstet Gynecol MFM. 2024;6:101447. https://www.ajogmfm.org/article/S2589-9333(24)00173-3/abstract
  9. Mor L, Eisenberg H, Tamayev L, et al. Effect of home ultrasound in patients with previous late pregnancy loss: an interventional study. Arch Gynecol Obstet. 2026;313:165. https://link.springer.com/article/10.1007/s00404-026-08429-9
  10. Axelrod M, Lahav Ezra H, Galler E, et al. Hybrid remote and in-clinic maternal-fetal surveillance for women with gestational diabetes: A prospective pilot study. Int J Gynaecol Obstet. 2025. https://obgyn.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ijgo.16148
  11. Omer N, Gur D, Galler E, et al. Integrating technologies to provide comprehensive remote fetal surveillance: A prospective pilot study. Int J Gynaecol Obstet. 2023. https://obgyn.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ijgo.15018

Pulsenmore – אולטרסאונד ביתי שמקרב את המעקב אלייך הביתה, בליווי צוות רפואי מקצועי.

חשוב לזכור: האולטרסאונד הביתי אינו מחליף את המעקב הרפואי השגרתי, אלא מהווה כלי משלים המסייע להגברת תחושת הביטחון לאורך ההיריון.